מחסום השפה

כתבתי כבר שספרים כתובים בשפה זרה, שונה משפת הדיבור שלנו. אבל זה לא סתם קוריוז; זה יכול להיות בעיה: תלמידים שלומדים מטקסט שכתוב כשיחה מגיעים להשגים טובים יותר מאשר תלמידים שלומדים מטקסט בשפה פורמלית. כלומר, כשזה מגיע ללמידה – יש יתרון לכתוב בשפת האם של הלומדים: השפה המדוברת.

(בפיתוח תוכנה זה כבר די אופנתי לכתוב בסגנון דיבורי, כאילו הכותב משוחח עם הקורא. נראה לי שכדאי להמשיך את האופנה הזאת גם לתחומים אחרים.)

בואו ניקח את זה צעד אחד קדימה: מה לגבי למידה מבן-אדם במקום מטקסט? איך השפה שבה מסבירים המורים משפיעה על השגי התלמידים?

ולמה למה למה משרד החינוך וספרי הלימוד מתעקשים להמציא מלים חדשות ומוזרות במקום להשתמש במונחים היומיומיים??? (למשל, אצל מי שלמד בצורה פורמלית לא תראו את הביטוי "שפה מדוברת". לא, זה יהיה "שפה דבורה".) זה בשביל ללמד או להכביד? האם הלימודים נועדו להעניק ידע ומיומנות או פשוט להצמיח לתלמידים נוצות טווס בצורת תעודות?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • סתיו  ביום 30/05/2007 בשעה 04:17

    לצערי, הלימודים הפורמליים בהחלט נועדו למטרה השניה – באופן חלקי; החלק האחר הוא על מנת למיין את האוכלוסיה לאלה שיכולים להסתובב עם נוצות ולאלה שמתווסתים למעמדות נמוכים מהטווסים (כמו למשל מי שלא יכול להיות חלק בכלל מהחינוך הפורמאלי, בגלל קשיים כלכליים או תרבותיים).

    האקדמיה מנסה להחזיק את מעמד האליטה שלה באמצעות שימור ותחזוקת הארכאיות – מאוד (ובהצלחה) דרך השפה.
    אין לי דבר נגד מילים יפות (חלילה!), אך לא מדובר רק באוצר מילים, אלא גם בהתנסחות ובנייה תחבירית מסובכת – מה שיכול להשאיר אנשים בחוץ (גילאים כמו מגזרים) – כפי שכתבת יפה – ומי שמשתמש בהן יודע טוב מאוד מה הוא מעולל.

  • עומרון  ביום 30/05/2007 בשעה 08:50

    אני מסכים לגבי הצורך בניסוח ספרי לימוד בצורה שתקל על הלמידה, אך נגד רידוד השפה. לבחירות של האקדמיה לעתים אופי מוזר, אך תמיד הגיון שקול. ככל שאנו מכניסים לתוך השפה יותר ויותר ביטויים "שגויים" אנו מרדדים את השפה ואת החוויות שלנו עצמנו. אספר לך סיפור קטן. יום אחד הגיע האחיינית שלי (אז בת 5) ואמרה שהשוקולד נמוס (על משקל שבור). המילה בפירוש אינה שגורה, אך היא משקפת הפנמה עמוקה של מבנה השפה ואינה בהכרח שגויה (גם אם אינה תקנית). נמוס על משקל שבור, על משקל הרוס וכן הלאה. ההתעקשות על מבנה השפה (דבור על משקל כתוב, על משקל רהוט להבדיל ממדובר על משקל מכותב על משקל מרוהט) אינה מגבילה את השפה אלא מאפשרת את היצירתיות וההתפתחות שלה. אני יודע שזה נשמע סותר, אך זה בדיוק כמו שהצבת גבולות לילדים בנקודות מסוימות הכרחית כדי שהם יידעו לנפץ גבולות בשלבים מאוחרים יותר.

  • דרומי  ביום 30/05/2007 בשעה 10:58

    לבעז – האקדמיה לא מסוגלת להבנות שפה. אבל היא כן מסוגלת להשפיע על התפתחותה. לא תמיד לטוב – אבל לפעמים כן.

    ליונת – אם את תוהה למה 'דבורה' ולא 'מדוברת', אולי כדאי שתבררי למה בחרו להשתמש דווקא במילה הזו, במקום להניח מראש שזה רק מתוך פלצנות?

  • בעז  ביום 30/05/2007 בשעה 11:11

    השאלה היא באיזו מידה אנו מעוניינים שהאקדמיה תשפיע על השפה. מעבר לכך הטענה שדיבור שגוי מרדד את השפה או את כח ההמשגה של השפה הוא טיעון ריק, ומי שכן רוצה להשתמש בו כדאי שיגבה אותו בטיעונים.

  • בעז  ביום 30/05/2007 בשעה 11:12

    החלק השני היה מופנה כמובן לעומרון ולא אליך דרומי.
    יום טוב 😀

  • יוספית  ביום 30/05/2007 בשעה 11:38

    ועילגותם של העושים במלאכה.
    ולעומרון – האקדמיה יושבת במגדל שן וממציאה מילים כמו מעטוף שיחליף את המילה כובעון, למה? כובעון נשמע קטן? מעטוף נשמע כמו מגן אמיתי?
    ו-המילה סתם SETEM כתרגום לטמפון, הרבה יותר אינטיליגנטי מסופגן למשל, נכון?
    אני באמת באמת נחרדת מהרגע בו הילדים שלי יגיעו לשלב בו "ספרי הלימוד" יכנסו הביתה.
    תהיה לי בעיה קשה עם לתמוך בזכות המערכת להחשב רצינית.

  • אסף  ביום 30/05/2007 בשעה 22:57

    מה שנחמד בשפה הוא שידיעת מילה אחת אינה משכיחה את חברתה. חינוך טוב יחשוף אותנו לעוד ועוד מילים וגווני גוונים של ביטויים ורבדים בשפה שיהפכו את המציאות לעשירה יותר וחדירה יותר. זה כולל מבנים דיקדוקיים ואוצר מילים שעל פי רוב אי אפשר למצוא בשיחה בין אמא לביתה או בעיתונות היומית או בבלוגים.

    בגלל המקצוע שלך את אולי לא נדרשת להבחנה בין דבור למדובר ולכן את חושבת שאחד המבנים הוא "סתם".

    מדובר הוא ענין עליו מדברים, דבור הוא ענין אותו מדברים.

    אני חושב שאת טועה באבחנה שלך. מי שלמד בצורה פורמלית יודע מה זו שפה מדוברת ומכיר את הביטוי שפה דבורה והוא יכול להשתמש בשתיהן לפי המשלב שדרוש לו. הוא יודע להגיד "שפה מדוברת" ולכתוב במאמר לעיתון הד החינוך "שפה דבורה".

    בשביל מתכנתי מחשבים השפה היא הוראות ביצוע. בשביל בני אדם היא יותר מזה.

  • יונת  ביום 30/05/2007 בשעה 23:42

    כמובן שלשפה שימושים שונים, אבל בהקשר של הוראה השימוש בשפה הוא כדי להעביר מידע. בשביל שהמידע יעבור חשוב שהשפה תהיה מובנת יותר מאשר שהיא תהיה מובְנה.
    (אני יודעת, אני יודעת – מובנית. אבל זה לא מתחרז עם דבורה.)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: